אדוני ראש הממשלה,

גם אם זה לא הוכרז רשמית, הפרק הצבאי במלחמה הסתיים זה מכבר. למעשה, כארבעה חודשים המלחמה צריכה להתנהל בשדה המדיני, בהובלתך. המשך הישיבה במושב האחורי, כשצה"ל מלפנים, ולדרוש ממנו להמשיך לנסוע בלי כיוון, בלי יעד ובלי הגדרת זמן או מה עושים אחרי הפעולה הצבאית - לא שולח את הצבא לרפיח, אלא לשום מקום. ליתר דיוק, צה"ל יישלח למהלך שיוביל בסופו של דבר לאובדן ההישגים עד כה וחמאס, מנגד, יקום על רגליו בכל מקום שממנו נצא.

בניגוד לספינים התקשורתיים והפוליטיים, אתה יודע שהדיון האמיתי הוא לא באמת בחירה בין עסקת חטופים לבין רפיח. כל מי שעיניו בראשו מבין שהצמד איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' הוא זה שמרתיע אותך מלקחת את ההובלה המדינית ולהתקדם לעסקת החטופים, לטפל ברפיח צבאית תחת הסדר ל"יום שאחרי", או באמצעות פירוק הגדודים שם מנשקם בהסדר עם המצרים. ניתן לבצע גם את סגירת ציר פילדלפי על ידי המצרים לצורך מניעת הברחות וגם את הגדרת השליטה האזרחית ב"יום שאחרי", באופן שימנע מחמאס את ההשתלטות המחודשת על השטח.

האג'נדה של בן גביר וסמוטריץ' היא חתירה לאי-הסדרה ולתוהו ובוהו בשטח, שבאמצעותם הם מקווים להקים חזרה את גוש קטיף ולתקן את ההיסטוריה של ההתנתקות והשבר הגדול. הם דוחפים לייצר שליטה ישראלית דה-פקטו ברצועת עזה, הקמה מחדש של גוש קטיף ודחיקתה של האוכלוסייה הפלסטינית אל מחוץ לרצועה. זו הסיבה מדוע הם מונעים ממך לקיים דיון בקבינט על "היום שאחרי" כפי שדרש שר הביטחון, כפי שדרש השר גנץ, כפי שביקשו האמריקנים וכפי שמבקשים גם המצרים.

איתמר בן גביר, חנמאל דורפמן, זירת הפיגוע (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
ספק אם המחיר שמדינת ישראל תשלם מעניין אותו, ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

מבחינת הצמד המשיחי, מחיר חייהם ואי החזרתם של החטופים, המחיר של חללי צה"ל הצפוי במהלך לכיבוש רפיח, המחיר בנידוי בין-לאומי שאנחנו משלמים כבר היום ועלול להתעצם פי כמה, המחיר בסכנה לפגיעה ביחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית ובמשלוחי הנשק, המחיר של ויתור על הסכם שלום עם סעודיה, על בניית קואליציה אזורית ובין-לאומית אפקטיבית לבלימת הגרעין וההתפשטות האיראנית ועוד ועוד - כולם בטלים בשישים אל מול חזונם החלומי לשיבה לרצועת עזה ולגוש קטיף.

סמוטריץ' חולם שהוא יינשא על כתפי אלה המבכים עד היום את ההתנתקות ב-2005 ואת שיתוף הפעולה אז של מנהיגות המפד"ל עם ממשלת שרון. סמוטריץ' מתנהג כמו פוטין, שפלש לאוקראינה בניסיון להשיב לרוסיה את תהילתה מימי ברית המועצות שאותה הוא נוהג להספיד מתוך געגועים לעוצמה של רוסיה הצארית. אלא שפוטין, לא כמו סמוטריץ', כבר נוכח בשברו של החלום כשכלכלת רוסיה חזרה 35 שנים לאחור. לסמוטריץ' אין שום הבנה למגבלת הכוח או לאילוצי המציאות, הוא עלול להחזיר את ישראל 60 שנה לאחור מכל הבחינות הלאומיות.

ישראל תהפוך למדינה מצורעת בעולם במלוא מובן המילה. כלכלתה הרגישה לגלובליות תיהרס נוכח הנזקים, החברה תתפרק פנימה והאנטישמיות בעולם תגיע לממדים של מלחמת העולם השנייה. סמוטריץ' וחברו/יריבו בן גביר נתונים בשיכרון גדלות, חזר להם הביטחון אחרי שצה"ל הצליח, וההמונים לא עלו על ביתם לדרוש את אחריותם על הקטסטרופה של 7 לאוקטובר. בלהט השליחות המשיחית, הם פועלים על פי "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", ומבחינתם המחירים שתוארו לעיל נסבלים והכרחיים אל מול החזון אותו הם מקדמים, מבלי שיש להם מושג מה גודל האסון הבא שהם מפילים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת בירושלים (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
מנהיג ישראל או מנהיג יהודה - איך תיזכר כהונתך? (ארכיון) | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

אדוני ראש הממשלה, אין יותר ברירה. עליך לבחור מיד בין מדינת ישראל הציונית לבין מדינת יהודה המשיחית. עליך לבחור בין צמיחה לחורבן. עליך לבחור בין השבת יתרת החטופים בעודם חיים או חיפוש גופותיהם במנהרות. עליך לבחור בין שלום עם סעודיה ופריחה מדינית לבין בידוד ונידוי אזורי ועולמי. עליך לבחור אם להשיב ביטחון לתושבי הצפון ולהחזירם הביתה או להשאירם גולים בארצם לדורות. עליך לבחור בין בלימה אפקטיבית של איראן ושאיפותיה או המשך הידוק טבעת האש השיעית סביבנו תוך ריצתה של איראן לפצצה. אדוני, אתה יושב בכיסא הנהג, וידיך על ההגה. אל תיתן לאחרים למשוך אותנו לתהום. את מחיר הנסיעה אתה ואנחנו משלמים בכל מקרה, אבל אם תציל את ישראל מאסון ותחזיר לה תקווה - תיזכר מנהיגותך בהערכה ראויה.

>>> ישראל זיו הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף. היה קצין החי"ר והצנחנים הראשי, מפקד אוגדת עזה וראש אגף המבצעים