מזכיר הממשלה יוסי פוקס תקף היום (חמישי) בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, וטען שהיא "פועלת נגד הממשלה בעיצומה של מלחמה". את הדברים כתב פוקס בתשובת הממשלה לבג"ץ בנושא העתירות נגד חוק הגיוס. פוקס הוסיף כי עורך הדין הפרטי שתשכור הממשלה ייצג את כל משרדי הממשלה וגופיה, זאת בניגוד לעמדת היועמ"שית ולפיה הגופים האלה כפופים להנחיותיה.

"באופן כללי ובפרט בסוגיית חוק הגיוס, הייעוץ המשפטי לממשלה פועל בצורה לעומתית לממשלה וזאת בעיצומה של מלחמה, כשהתנהלות זו הנמשכת חודשים ארוכים מנעה מהממשלה להעביר חלטת ממשלה המאריכה את תוקפה של החלטה מס' 682 וגורמת לעיכוב ממושך בהשלמת מתווה גיוס/תזכיר חוק הגיוס בנימוק של היעדר תמיכה מצד משרד הביטחון (שמקורו בהתנגדות של שר הביטחון לכל מתווה גיוס שאינו מקובל על סיעה מסיעות הקואליציה ולא להתנגדות לתוכן המתווה המתגבש)", כתב פוקס בתושבה לבג"ץ.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס וראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90)
יוצא למתקפה. מזכיר הממשלה פוקס עם נתניהו | צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90

פוקס האשים כי "לפי הייעוץ המשפטי לממשלה, הממשלה הינה גוף פוליטי, סרח מנהלי עודף, עמדותיה אינן רלוונטיות. אין אפשרות להביא הצעת החלטה לממשלה ללא אישור מוקדם של הייעוץ המשפטי לממשלה. אין משמעות לשני חוקי יסוד מפורשים. אין משמעות לסעיפים מפורשים בתקנון לעבודת הממשלה. אין משמעות לעמדתה בבג"ץ בסוגיה הכי כבדה בציבוריות הישראלית והחלטותיה ניתנות לביטול במחי יד של הייעוץ המשפטי לממשלה ואין צורך אפילו להציגן לבג"ץ".

הוא הזכיר את ההסכמה שניתנה לממשלה לייצוג נפרד בעתירות נגד חוק הגיוס, וטען כי "הייעוץ המשפטי מבקש לעשות הבחנה בין הממשלה לבין כלל משרדיה, בין הראש לגוף, בין ממשלת ישראל למערכת הביטחון, בין צה"ל הכפוף לממשלה לפי חוק יסוד הצבא, לבין הממשלה, בנוגע להסכמה שניתנה לממשלה לייצוג נפרד בבג"ץ בעתירות".

עוד האשים פוקס כי הייעוץ המשפטי "מבצע הפיכה מנהלית חסרת כל בסיס בדין וחסרת תקדים בישראל או בכל מדינה מתוקנת בעולם, לפיה היועמ"שית מחליפה את ממשלת ישראל ומפרידה בין הממשלה שהיא הרשות המבצעת של המדינה לבין גופי הביצוע שלה".

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
מגבה את היועמ"שית. גנץ | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

השר בני גנץ אמר בתגובה למתקפה של פוקס כי "מזכיר הממשלה בוודאי יודע שבמדינת ישראל גם הממשלה אינה מעל החוק, ולא תהיה. מגבה את היועצת המשפטית לממשלה ובטוח שבית המשפט לא יקבל את העמדה שמוביל ראש הממשלה בחוסר אחריות לאומי. כל זאת מתוך צורך פוליטי להביא חוק השתמטות שיפגע בביטחון המדינה ובחוסנה בזמן לחימה".

"הממשלה ביקשה לשנות את מהות הייצוג הנפרד"

ב-1 באפריל הוציא בג"ץ צו ביניים המורה על הקפאת התמיכה הכלכלית לתלמידי הישיבות המחויבים בגיוס. מדובר בכספים שהישיבות מקבלות עבור כל תלמיד, אלא שבשל פקיעת חוק הגיוס ביוני 2023 ופקיעת החלטת הממשלה בנושא - לא ניתן יהיה להעביר כספים עבור חלק מהתלמידים - אלה החייבים בגיוס. מדובר בתלמידים בני 24-18 שטרם הגיעו לגיל הפטור.

הממשלה ביקשה ייצוג נפרד על ידי עו"ד פרטי בבג"ץ הגיוס, וקיבלה את אישור היועמ"שית. אלא שהממשלה פירשה את האישור לייצוג נפרד ככזה שמכפיף את כל גופי המדינה לייצוג של עורך הדין הפרטי, במקום לזה של היועמ"שית.

חרדים בלשכת גיוס (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
חרדים בלשכת גיוס | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

אתמול המשנה ליועמ"שית גיל לימון פנה מטעמה למזכיר הממשלה, והאשים במכתב תקיף כי הממשלה מנסה לעקוף את היועמ"שית כ"המשך של ניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית'". הוא ציין במכתבו כי עמדת הממשלה לגבי הייצוג הפרטי מעוותת את המשמעות של ההיתר שניתן לייצוג נפרד.

"מבחינה מעשית, התוצאה של הכפפת כלל גופי המדינה הרלוונטיים לייצוג של עו"ד פרטי היא שאלו יקבלו גושפנקא לפעול בהתאם לעמדת הממשלה", כתב לימון, "כלומר, להימנע מלפעול לגיוסם של בני הישיבות ולהמשיך לשלם כספי תמיכות בהיקף דומה. בהחלטתה האמורה, ביקשה הממשלה - מבלי שנתונה לה הסמכות לכך - לשנות את מהות הייצוג הנפרד, כפי שאושר על ידי היועמ"שית".

אתמול הוגשה לבג"ץ גם עמדה משלימה של מערכת הביטחון על ידי מחלקת הבג"צים בפרקליטות. בתשובה צוין כי מערכת הביטחון עובדת על תוכנית לגיוס חרדים "בזמן המיידי". בתחילת החודש הבא ייערך דיון בעתירות בבג"ץ הגיוס בפני הרכב של תשעה שופטים.