בימים האחרונים נחשפתם בוודאי בתקשורת וברשתות החברתיות למקרה בו מנכ"ל חברה טכנולוגית גדולה ומנהלת בכירה במשאבי האנוש באותה החברה, נחשפו כמי שניהלו לכאורה מערכת יחסים רומנטית, כאשר צולמו מחובקים בהופעה של להקה. האירוע עורר הדים נרחבים הן מבחינה ציבורית והן מבחינה משפטית. להלן פירוט של כמה היבטים משפטיים שעלו בעקבות הפרשה ואשר עשויים להיות רלוונטיים לכלל מקומות העבודה והעובדים כאן בישראל.
יחסים רומנטיים בין מנכ"ל לעובדת
החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, כמו גם פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, קובעים כי במקרה של יחסי מרות בין הנילון למוטרד, המוטרד לא צריך להראות שאינו מעונין בהצעות החוזרות ונשנות המופנות אליו, ויש חזקה כי מתקיימת הטרדה מינית. בנסיבות כאלה הנטל עובר אל העובד הבכיר להוכיח כי לא הייתה הטרדה מינית. ההיגיון מאחורי חזקה זו הוא כי גם אם העובדת המוטרדת לכאורה לא סירבה להצעות והראתה מה שנחזה להיות הסכמה, יתכן כי היא עשתה זאת לאור יחסי המרות בין הצדדים וחששה למקום העבודה שלה.
אחריות מנהלים בכירים
מנהלים בכירים, ובפרט מנכ"ל, מחויבים לשמש דוגמה אישית ולפעול בהתאם לחוק ולמדיניות החברה. סעיף 6 לחוק למניעת הטרדה מינית מטיל אחריות ישירה על המעסיק להבטיח סביבת עבודה נקייה מהטרדות מיניות. התנהגות של מנכ"ל החברה יכולה להיתפס כהתנהלות של החברה עצמה, ולכן יראו את החברה עצמה כאחראית להטרדה המינית, אם ייקבע שהייתה כאן כזו.
השלכות על גיוסי הון ומצגים למשקיעים
על פי פרסומי החברה עצמה באתר האינטרנט שלה, היא השלימה בחודש מאי השנה גיוס של כמאה מיליון דולרים במסגרת סבב גיוסים D. במסגרת הסכמי ההשקעה כגון אלה, המשקיעים כמובן עושים לחברה בדיקת נאותות, אבל מעבר לכך מקובל גם כי המשקיעים מבקשים לקבל מהחברה מצגים (הצהרות מחייבות משפטית), לפיהם אין לה חשיפות לתביעות פוטנציאליות או הפרות חוק ידועות. המשקיעים רוצים לוודא כי החברה לא מסתירה מהם מידע שיש לה אודות תביעות שעשויות להגיע.
במקרה הזה, בהנחה שמערכת היחסים לכאורה בין המנכ"ל לבין המנהלת הייתה בתוקף כבר בעת גיוס הכספים, ובהנחה שהמנכ"ל לא גילה למשקיעים על מערכת היחסים הזו, הרי שלפי הדין הישראלי, יוכלו המשקיעים לטעון להפרה של מצג שניתן להם. המנכ"ל, המייצג את החברה ופועל בשמה, לא גילה למשקיעים על חשיפה לתביעה שהייתה קיימת בעת הגיוס. אם הפרשה תביא לפגיעה בערכה של החברה ובהשקעתם של המשקיעים, הם יוכלו לשקול תביעה בגין מצגי שווא (misrepresentation) או בגין הפרת חובת הגילוי.