בלילה שבין שבת לראשון תקפו מטוסי ה-B2 האמריקניים את אתרי הגרעין של איראן, ובהם גם "המפלצת שבהר" – אתר פורדו המבוצר. כך השלימו האמריקנים מהלך שישראל התקשתה להביא לסיומו לבדה. על אף שהנשיא טראמפ הצהיר כי האתרים "נמחקו לחלוטין", יהיה עלינו להמתין למודיעין שיאשר שיצביע על ממדי הנזק ואת היקף ההישג בפועל. ביחד עם המפציצים וטילי הטומהוק, שיגר הנשיא טראמפ גם מסר מדיני ברור – קריאה לאיראן להימנע מתגובה ולשוב לשולחן המשא ומתן. בכך העניקו לאיראנים אפשרות לעצור את הסבב הנוכחי ולמנוע הסלמה נוספת.
להלן עשר נקודות שראוי לשים לב אליהן בעקבות התקיפה:
- מהלך אמריקני היסטורי: במהלך אמיץ והיסטורי, הנשיא טראמפ היה הראשון לממש את ההבטחות של קודמיו שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני – ויצא לתקיפה משמעותית נגד תוכנית הגרעין שלה. לראשונה, ארצות הברית הצטרפה לעזרת בת בריתה לא כדי לחלצה מקריסה, אלא כדי לחזק את הישגיה. טראמפ, שאוהב מנצחים, בחר לחבק את ישראל לאחר שהוכיחה את עצמה עם מכת פתיחה עוצמתית וניהול מערכה מתוחכם וראוי להערכה. הוא הכריע בעד השתתפות אמריקנית למרות לחצים פנימיים שקראו לו "להתנער מישראל" – דווקא משום שישראל הובילה והצליחה. המטוסים האמריקניים נכנסו לאיראן על גבי "השטיח האדום" שישראל פרסה עבורם – לאחר שהשיגה עליונות אווירית מלאה בשמי איראן וגרמה לפגיעה קשה ביכולות ההגנה שלה.
- הנשיא טראמפ פעל על פי העקרון "שלום מתוך עוצמה". במסר חד וברור הוא הבהיר לאמריקנים שמשמעות הסיסמה "Make America Great Again" היא גם חזרתה של ארצות הברית להוביל את סדר היום הבין-לאומי – ולמנוע מאיראן להפוך למדינה עם נשק גרעיני. כעת, עיני העולם נשואות אליו כדי לראות כיצד ינצל את ההצלחה הצבאית להשגת יעדים מדיניים – לעיצוב מחודש של המזרח התיכון, ואולי גם לחיזוק מעמדה של ארצות הברית בתחרות הבין-מעצמתית.
חיזוק מעמדה של ארצות הברית בתחרות הבין-מעצמתית (טראמפ בחדר המצב) | צילום: The White House - הכדור במגרש האיראני. שלוש דרכי פעולה נמצאות כעת על שולחנו של ח'אמנאי: האפשרות הראשונה – להיענות להצעת טראמפ, לשוב לשולחן המשא ומתן ולסיים את המלחמה במסגרת הסכם גרעין חדש ומחמיר יותר, המוכתב על פי תנאי ארצות הברית. האפשרות השנייה – "לשבור את הכלים" בתחום הגרעיני ולאתגר את הקהילה הבין-לאומית על ידי פרישה מאמנת ה-NPT, גירוש פקחי סבא"א ולהאצת המרוץ לעבר הפצצה. עם זאת, הסיכוי שיהיו מסוגלים לעשות את זה אחרי הפגיעה בתוכנית – נמוך ביותר. האפשרות השלישית – להגיב צבאית ישירות נגד ארצות הברית ולהרחיב את המערכה לכדי עימות אזורי כולל.
- שלוש מדרגות לתגובה האיראנית. האיומים האיראניים על תגובה צבאית עשויים להתממש בכמה דרגות: האפשרות הראשונה היא תגובה מוגבלת שממוקדת בישראל, בניסיון להעמיק את הפגיעה – כפי שכבר נרשמה בירי ביומיים האחרונים. האפשרות השנייה היא תקיפה סמלית של כוחות או נכסים אמריקניים במפרץ – פעולה שתשקם את כבודם, אך לא תסלים את המערכה. האפשרות השלישית – והמסלימה מכולן – היא תקיפת מדינות המפרץ עצמן וניסיון לחסום את מצרי הורמוז, מהלך שיסמן כי ח'אמנאי בחר במסלול של מלחמה אזורית כוללת.
- נשק השלוחים כבר אינו אפקטיבי. במשך למעלה מ-20 שנה בנתה איראן את רשת השלוחים שלה במזרח התיכון בדיוק לקראת תרחיש כמו זה שאנו מצויים בו כעת - אלא שישראל ניטרלה רשת זו כמעט לחלוטין במהלך מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם כעת יש להיערך לירי מוגבל של החות'ים וחיזבאללה, גם אם ההערכה היא שהחות'ים יסתפקו בהצהרות תמיכה בלבד, ושעמדת המגננה בה נמצא חיזבאללה בלבנון תמנע ממנו לסכן את שארית כוחו עבור משטר איראני, שכבר הפנה לו עורף במלחמה הנוכחית מול ישראל.
להבחין בין המטרות המוגדרות למערכה - לבין הרצון בהפלת השלטון (ארכיון) | צילום: Reuters - שינוי המשטר – לא מטרת המבצע. אין "נ.צ להפצצה" שמוביל להחלפת השלטון באיראן. ניסיון חיצוני להפיל משטרים כשל שוב ושוב בעבר, ולכן על ישראל להימנע מלהציג זאת כיעד מוצהר של המערכה. מדובר במהלך מורכב, שתלוי בראש ובראשונה בגורמים פנימיים בתוך איראן, ויוכל להתרחש רק מתוך העם האיראני עצמו. עם זאת, כל מהלך שיכול לתרום להיחלשות המשטר או להאצת תהליך כזה – יהיה מבורך. ואם בסופו של דבר יתממש מהפך שלטוני – זו תהיה התוצאה האסטרטגית הטובה ביותר שיכולה לצמוח ממלחמת "עם כלביא".
- העמקת ההישג - מקסימום לחץ. כל עוד איראן מסרבת לשוב למשא ומתן על בסיס ברור של עצירה מוחלטת של תוכנית הגרעין, אפס אחוזי העשרה לפי מודל "סטנדרט הזהב", והטלת מגבלות מהותיות על תוכנית הטילים הבליסטיים שלה – על ישראל להמשיך להעמיק את הישגיה. הפוגה כעת עלולה לאפשר לאיראן להתאושש – ולכן יש להפעיל לחץ מתמשך עד להשגת יעד מדיני ברור.
- אפשרות להעברת המקל לארצות הברית. המעורבות הישירה של ארצות הברית והצהרתו של הנשיא טראמפ לאחר התקיפה מעידות על שיתוף פעולה ביטחוני הדוק שנמצא בשיאו. אם האיראנים יגיבו בירי על אמריקנים במזרח התיכון, ההובלה האסטרטגית של המערכה תעבור במידה רבה לוושינגטון, וישראל נדרשת להמשיך ולשמר את התיאום ההדוק עם האמריקנים. על ישראל להמשיך להפגין את יכולותיה המבצעיות המרשימות – שהן אלה שסללו את הדרך למעורבות האמריקנית – ולוודא כי כל מהלך בהיקף רחב, אם יתרחש, יתבצע בתיאום מלא וברמת שותפות גבוהה עם ארצות הברית.
- כל מבצע צבאי, מוצלח ככל שיהיה, חייב להסתיים בהסכם מדיני. גם אם הצלחנו לגלגל לאחור את תוכנית הגרעין האיראנית בכמה שנים, ללא הסכם שימנע ממנה לשוב ולהתקדם לעבר פצצה בעתיד הקרוב, ניאלץ לפעול שוב נגד תוכניתה הגרעינית של איראן בעוד כמה שנים. בהודעתו ובציוץ שפרסם לאחר התקיפה, פתח הנשיא טראמפ את הדלת למשא ומתן – כשהכריז: "זה הזמן לשלום". חשוב להבין: ללא קשר להיקף הפגיעה בתוכנית הגרעין, ואולי דווקא בגללה, משטר האייתולות יפעל בכל כוחו לשקם את יכולותיו – אולי אף מתוך תחושת השפלה ודחף לנקמה. בנקודת הזמן הזו, ועל בסיס ההישגים הצבאיים המרשימים, הדרך האפקטיבית ביותר לעצירת איראן מהתקדמות לגרעין היא באמצעות מהלך מדיני שיביא להסכם מחמיר, רחב ומפוקח – שימנע ממנה יכולת להגיע לנשק גרעיני לשנים רבות קדימה.
התיאום חייב להיות מלא - ולשאוף להובלה אמריקנית (ארכיון) | צילום: Jabin Botsford /The Washington Post via Getty Images - מינוף ההישג באיראן לסגירת המלחמה בעזה. על בסיס העיקרון שהנחה את הסכם הפסקת האש בצפון, ניתן לסגור את העימות בזירות איראן ועזה: סיום הלחימה במסגרת הסכם בין-לאומי (החלטת מועצת הביטחון או הסכם של המעצמות עם איראן), הסכם צד של ישראל עם ארצות הברית על מניעת התחמשות/התגרענות מחדש, והבנות ברורות בין ישראל לארצות הברית על תגובה צבאית מוסכמת במקרה של הפרת ההסכמים. זוהי נוסחה שמוכיחה את עצמה בגזרת לבנון – וכעת יש ליישמה גם בחזית הדרום וגם מול איראן.
מה על ישראל לעשות כעת? שלוש המלצות מרכזיות:
- המשך עמידה איתנה של הציבור - הציבור הישראלי הפגין עד כה חוסן יוצא דופן ועמידות מעוררת השראה. יש להמשיך ולהישמע להנחיות פיקוד העורף, לשמור על רוגע ואחריות אזרחית, עד שיתבהר הכיוון האסטרטגי בהמשך הלחימה.
- העמקת ההישג מול איראן בתחום הגרעין והטק"ק וחיזוק התיאום עם ארצות הברית - יש להמשיך להפעיל לחץ צבאי ואסטרטגי על איראן. במקביל, יש לחתור להבנות אסטרטגיות מעמיקות עם ארצות הברית – מעבר לתיאום המבצעי המוצלח – הן בתרחיש של הסכם מדיני והן אם הסכם כזה לא יתגבש.
- מימוש ההישג ההיסטורי באיראן לטובת שחרור החטופים - זהו הזמן הנכון למנף את ההישג מול איראן גם לזירה העזתית. חמאס – הנהנה המרכזי מהתמיכה האיראנית – נחלש באופן ניכר לאור האירועים האחרונים. יש לפתוח מיידית בסבב משא ומתן, בתיווך אמריקני, להשבת כל החטופים – בפעימה אחת. אסור לישראל להתמהמה. החזרת החטופים היא יעד לאומי מהמעלה הראשונה. לאחר השגתו ניתן יהיה לחשוב על מינוף ההישג הכולל מול ציר הרשע לצורך קידום תהליך אזורי רחב יותר של נורמליזציה ואינטגרציה במזרח התיכון.
>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד MIND ISRAEL
תגובות