ביקור טראמפ במזרח התיכון מבטא חזון אמריקני-ערבי משותף של קידמה אזורית, שגשוג כלכלי, פיתוח טכנולוגי פורץ דרך ותיאום מדיני גובר. ישראל ניצבת בפני הזדמנות היסטורית לקפוץ על הרכבת הזאת, שמתקדמת במהירות ולא מחכה בתחנה. אחרי שישראל פגעה צבאית קשות באויביה, ובהצלחה רבה, השימוש בכלים הצבאיים עבר את נקודת השיא, בייחוד בעזה. כעת, ישראל בנקודה קריטית לתרגום ההישגים בשדה הקרב לתועלות אסטרטגיות, שיגדילו עוד יותר את פערי העוצמה בינה לבין אויביה. זאת, באמצעות מהלכים מדיניים, שיבצרו את היחסים עם ארצות הברית, ויקדמו השתלבות ושותפויות באזור כחלק מסדר אזורי מעודכן שיציב משקל נגד לאיראן.
כדי למצות את ההזדמנות ההיסטורית ישראל נדרשת לעצור את המלחמה בעזה, שיעדיה הצבאיים הושגו כבר מזמן, לאחר שחמאס הוכה באופן שלא מאפשר לו לחזור על מתקפת 7 באוקטובר. עצירת המלחמה תאפשר לישראל לקדם עסקה כוללת לשחרור החטופים, להחזיר את המיקוד לתהליך הנורמליזציה עם סעודיה, להבטיח מעורבות של מדינות ערב בפתרון בעיית עזה, ולמנף את המהלך כדי להעמיק את התיאום עם ארצות הברית סביב הפרמטרים שיעצרו את תוכנית הגרעין של איראן ויבטיחו שלא תוכל לפרוץ לנשק גרעיני.
מנגד, אם ממשלת ישראל תתעקש להמשיך ולהרחיב את המלחמה ללא סוף וללא תוחלת, כביכול בחתירה לניצחון מוחלט על חמאס וכדי ליצור לחץ לעסקת חטופים חלקית – היא תיכשל בהשגת מטרות המלחמה, תמשיך להחליש את מעמד ישראל ולהעמיק את בידודה, ונתניהו יבסס את מעמדו כ"ספוילר" אזורי. בתרחיש כזה, שהולך ומתהווה לנגד עינינו, ארצות הברית ומדינות האזור עלולות לכפות עלינו את סיום המלחמה ביוזמתן, או לחלופין לאבד עניין בעזה, ולהותיר את ישראל להתבוסס לבדה עם הבעיה כשהיא מחוץ לעסקאות הענק, למיזמים הטכנולוגיים פורצי הדרך (בתחומי ה-AI, השבבים וכדומה) ולתהליכים האזוריים.
בעקבות התעקשות הממשלה להמשיך במלחמת הברירה חסרת התוחלת הלאומית בעזה, נדמה שישראל, בהובלתה, הולכת ומאבדת שליטה על ביטחונה הלאומי, כשאפילו בעלת בריתה הגדולה והיחידה, ארצות הברית, מפתיעה אותה בקידום תהליכי מפתח אסטרטגיים, ברצועה ובאזור, תוך התעלמות מהאינטרסים הישראליים.
על רקע הדשדוש במלחמה בעזה וביקורו במזרח התיכון, ניהל טראמפ משא ומתן ישיר עם חמאס, מאחורי גבה של ישראל ומעל לראשה, לשחרור האזרחים האמריקנים החטופים בעזה, ואף להסכמות נוספות עם חמאס. אופן שחרורו של החייל עידן אלכסנדר, אירוע משמח בפני עצמו, הוא שיא נוסף בתהליך מידורה של ישראל ממהלכי הממשל האמריקני באזור. מדובר בביטוי לתפיסה אמריקנית כי מדיניות ישראל לא מסייעת, ואף מכשילה, את האסטרטגיה שטראמפ מעוניין לקדם במזרח התיכון. הזימון של נתניהו לבית הלבן כדי להודיע לו, ברגע האחרון, שהממשל נכנס למשא ומתן עם איראן בסוגיית הגרעין, ההחלטה שהפתיעה את ישראל לחתוך הפסדים ולעצור את המלחמה עם תימן, וניתוק הקשר בין תוכנית גרעין אזרחית לסעודיה לבין קידום הנורמליזציה בינה לבין ישראל – הן נורות אזהרה בוהקות על הפגיעה המסתמנת בחוסן היחסים בין ישראל לארצות הברית.
נתניהו וממשלתו אף עלולים להיכנס לעימות ישיר וחזיתי עם טראמפ, באופן שיעמיק את התקדמותו בתהליכים שילבינו תוכניות גרעין באיראן ובסעודיה בלא לקחת בחשבון את עמדות ישראל והאינטרסים שלה. הוא עלול גם לנקוט מהלכים שיכופפו את ידה של ישראל, דוגמת עצירת הסיוע הצבאי החיוני למלחמה ארוכה בעזה ובאיראן, ואולי אף לפגוע ביחסי המדינות בהיבטים נוספים, כולל שחיקת המחויבות האמריקנית לשימור יתרונה האיכותי של ישראל (QME). ייתכן שזה ההקשר לדברי נתניהו, "משום מקום", בדיון בוועדת חוץ וביטחון, על הצורך להיגמל מהסיוע הביטחוני האמריקני.
מנגד, הסכמה לעצירת המלחמה בעזה מגלמת פוטנציאל גבוה יותר להשיג את מטרותיה באמצעים מדיניים מאשר המשכה הצבאי בלבד ללא תכלית ותוחלת, תוך הישאבות לרצועה במחיר כבד של חיי חטופים, חיילי צה"ל וביטחון ישראל לשנים קדימה. מעבר לשחרור החטופים, ישראל יכולה לדרוש בתמורה מממשל טראמפ ערבויות צד, בדומה לאלו שניתנו לה על רקע הפסקת האש בלבנון, ולפיהן שיקום עזה יתנהל רק במקביל לפירוזה ולסיום שלטון חמאס, כשלישראל תישמר הזכות לפעול בכל דרך כדי למנוע שיקום הטרור והתעצמותו, ולבוא חשבון עם מבצעי טבח 7 באוקטובר.
התוכנית המצרית-ערבית לממשל בעזה ולשיקומה, בהיקף עשרות מיליארדי דולרים, תותנה, בהסכמה בין-לאומית ואזורית, בפירוז הרצועה ותעצים מאוד את מערכת הלחצים על חמאס מצד האוכלוסייה העזתית. בתנאים אלה, ייכנסו כוחות ערביים לעזה, שיחליפו בהדרגה את חמאס תוך ניצול הפגיעה בו והחלשתו, במקום שישראל תצטרך לכבוש את הרצועה ולשלוט באופן קבוע בכל השטח – על כל המשמעויות הצבאיות, הכלכליות, המדיניות והמוסריות הכרוכות בכך.
בשורה התחתונה, נתניהו עדיין יכול לגלות מנהיגות ולהשתחרר מהלפיתה הפוליטית של קיצוני הימין המשיחי בממשלתו, למען ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. מנגד, הרחבת המלחמה בעזה, כדי "להנשים" פוליטית את הממשלה הזו, קולעת אותה לבידוד אזורי ובין-לאומי חסרי תקדים, ותעלה בחיי החטופים, בהרוגים ובנפגעים נוספים בקרב חיילי צה"ל, בסדיר ובמילואים, במשאבים לאומיים וכלכלה, ובפגיעה קשה במעמד ישראל ובעוצמתה.
>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד MIND ISRAEL. אל"ם (במיל') אודי אבנטל הוא מומחה לאסטרטגיה ותכנון מדיניות, MIND ISRAEL
תגובות