כבר שנים רבות שהתמיכה הכלכלית של העולם בעזה מאפשרת לחמאס "לגזור קופון" בעזרת מיסוי כל הסחורה הנכנסת לעזה מישראל. בזמן המלחמה, כאשר בעזה אין כלכלה מתפקדת – חמאס המציא דרכים חדשות להתעשר, הפעם בעזרת ארגוני הסיוע שנאלצו לשלם לחמאס דמי חסות כדי למנוע ביזת הסחורה. הארגונים, לכאורה, מספקים הכול בחינם – אך חלק מהסחורה מוצא את דרכו לסוחרים בעזה והציבור נאלץ לקנותה. אך מאיפה יש לעזתים כסף?

גם לאחר שישראל סגרה את המעברים, ממשיכים הארגונים, בעזרת אפליקציות בנקאיות, להזרים לעזה כ150-200 מיליון שקלים בחודש ויוצרים בכך אינפלציה במחירי המזון בעזה. הכסף הזה הוא שמאפשר לציבור העזתי לשלם עבור הסיוע הלכאורה חינמי. חמאס מצא דרך מתוחכמת להזרים אליו חלק נכבד מכספים אלו ולהלבינם אל מחוץ לרצועה – ככל הנראה לתוך מערכת הבנקאות הפלסטינית ברמאללה. כך, הכסף הגדול של חמאס יוצא מהרצועה וישמש את הארגון להתארגנות לשלב הבא.

איך הפכו ארגון המזון וקרן הילדים של האו"ם לצינור אספקת והלבנת המזומנים של חמאס?

"הבאג תוקן", בישרה ההודעה בערוץ הטלגרם של אונר"א. "מעתה, ניתן להגיש מחדש בקשות למענקים אצל סוכנות המזון של האו"ם WFP. כל משפחה יכולה לקבל עד 1,000 שקל בחודש. כמו כן, לאחר שבועיים הפסקה בגלל התקלה, הועבר הכסף למי שכבר נרשם. היכנסו לארנק הדיגיטלי שלכם באפליקציית PALPAY ובדקו אם כבר קיבלתם את הכסף".

רבים בישראל תוהים, כיצד, לאחר שנה וחצי של מלחמה, עדיין יש לעזתים כסף בכיס ויכולת לשלם. הרי עזה היא אחד המקומות, כביכול, הכי עניים בעולם, ומזה שנה וחצי אין בה שום תעסוקה נורמלית או מערכת כלכלית מתפקדת. ובכן, הכירו את אפליקציית PALPAY (משחק מילים על השם PAYPAL) של העזתים – נתיב הכסף אשר מתחיל בארגוני הסיוע העולמיים – ומסתיים כאשר הכסף (הפעם לא בדולרים אלא בשטרות של שקלים) מצטבר אצל חמאס ושותפיו הכלכליים: הסוחרים והחלפנים הגדולים של עזה. ואם זה לא מספיק, אז כעת יש לחמאס דרך "להלבין" את הכסף ולהעבירו לפעילות בגדה, בירדן ולשאר העולם.

הודעות מארגון המזון העולמי על הרשמה לקבלת מזומן. שימו לב לסימון באפליקציית PalPay על הכפתור לבדיקת מצב הארנק הדיגיטלי: האם כבר הגיעו הכספים?

עזה היא כלכלה הפועלת בשקלים. נמצאים בה 25 סניפים של 11 בנקים. הגדול בהם הוא "בנק פלסטין" (6 סניפים בכל רחבי הרצועה), שהוא גם המפיץ של אפליקציית התשלומים PALPAY. המעסיקים הגדולים בעזה הם הרשות הפלסטינית, המשלמת גם היום לכ-40,000 מקבלי המשכורות שלה בעזה: חלקם עובדים בפועל במשרות ציבוריות וחלקם מקבלים משכורת ללא כל עבודה - בין 1,000 ל 2,000 שקלים כל חודש, בהעברות בנקאיות. פרט לממשל החמאס האזרחי – הנמצא כעת בארגון מחדש בעקבות המלחמה, המעסיק השני בגודלו הוא ארגון אונר"א, עם כ-13 אלף עובדים בעזה. כמו כן, נמצאים בעזה עשרות אלפי משפחות המקבלות קצבאות סעד: מאונר"א, מהרשות הפלסטינית או מקטאר. עד 2021 קטאר שילמה במזומן, לאחר מכן שונתה השיטה: נזקקים מקבלים את הכסף דרך כרטיסים נטענים של ארגון המזון של האו"ם. אלו כרטיסי חיוב (דביט), שבהם ניתן היה לשלם בחלק מחנויות המזון ברצועה. אולם, רוב כלכלת הרצועה תמיד הייתה כלכלת מזומן. מסתובבים ברצועה (הערכה בלבד) כעשרה מיליארד שקלים במזומן. זהו הבסיס לכלכלת עזה: שטרות של שקלים שהונפקו על ידי בנק ישראל והועברו לרצועה על פני השנים.

לפני המלחמה, בימי חלוקת משכורות מהרשות הפלסטינית, היו מצטברים תורים עצומים של אלפי אנשים מול 93 הכספומטים ברצועה. פקידי הבנק היו מטעינים את הכספומטים שוב ושוב בשקלים חדשים, שמגיעים לתוך רצועת עזה ישירות מבנק ישראל (או דרך סניפי הבנקים הפלסטינים ברמאללה). בזמן המלחמה, רוב שירותי הבנקאות בעזה פסקו מלפעול פרט ל-3-2 סניפים שעדיין פועלים חלקית בנוסיראת ודיר אל-בלאח. אולם, גם בהם (פרט לתקופה קצרה בקיץ שעבר) נגמרו המזומנים. מכונת השקלים פסקה מלתפקד.

כיצד מתפקדת כלכלת מזומן ללא כספומטים

עזה היא בדרך כלל מקום זול. מחירים של סחורות מסוימות יכולים להיות, בימים כתיקונם, אפילו שליש או חמישית ממחירם בישראל. כך גם במוצרי מזון. מגדלי פירות מישראל היו שולחים לעזה סחורה כמעט בחינם – אך ורק כדי להקטין את ההיצע בישראל ולשמור על מחירי פירות גבוהים בשוק הסיטונאי הישראלי. בנוסף, העזתים תמיד היו מגדולי מקבלי התרומות בעולם, מגמה שרק הועצמה ברגע שהחלה המלחמה. ב-2024 כ-9% מכלל התרומות העולמיות המדווחות בידי ארגוני האו"ם בעולם כולו - זרמו לעזה. זהו סכום של מעל עשרה מיליארד שקלים. כאשר מחשבים זאת ביחס לנפש, בכל האזורים הנזקקים בעולם התמונה נהיית ברורה בהרבה: עזתי ממוצע מקבל מהעולם פי 7 מהנזקקים בסודאן ופי 17 מתימן (מדינות הנמצאות במקום השני והשלישי בקבלת תרומות לנפש). ביחס לאזרחי מדינות עניות כמו אפגניסטן וקונגו – העזתי הממוצע מקבל פי 30.

תושב עזה מחכה לאישור לעבוד בישראל (צילום: רויטרס)
למרות הכול - התושבים העזתים תלויים בחמאס (ארכיון) | צילום: רויטרס

רובו של סיוע זה נכנס לעזה בצורת סחורות: מזון, אוהלים, ביגוד, דלקים וסיוע רפואי. בנוסף, מדינות וארגונים ציבוריים עולמים מכניסים סיוע ישיר נוסף לעזה, שאינו מדווח באתר האו"ם. כך שהיקף הסיוע לעזה מגיע, על פי הערכה, לשווי של מעל 15 מיליארד שקל בשנה. הסיוע הזה אמור היה להיות מחולק כולו בחינם.

אבל עזה אינה כלכלה נורמלית. גם לפני המלחמה. החמאס שולט בהכול מאחורי הקלעים. חלק מהסיוע אומנם מחולק על ידי הארגונים בצורה מסודרת, אבל חלקו מגיע לסוחרים הסיטונאיים הגדולים של עזה והם בעצם, כך התברר לאחרונה מתצהיר שניתן על ידי מתפ"ש בבג"ץ, חלק ממערך ההתעצמות הכלכלית של חמאס. השיטה של חמאס הייתה בעיקר גביית דמי חסות מסוחרים וארגוני האו"ם כדי לספק שירותי אבטחה למניעת ביזת הסיוע בידי כנופיות, כולל של חמאס בעצמו וחלק של חמולות פשע "עצמאיות".

כיצד הפך חמאס לבנק השקלים של עזה

מאחר שאצל חמאס ומקורביו הסוחרים הצטבר לאורך המלחמה הון רב, בשקלים, הם הפכו בעצם לגוף היחיד השולט על השקלים במזומן שמסתובבים בעזה. רובו של ההון הזה נצבר אצלם בעיקר בשטרות הגדולים של 200 שקל, כאשר אצל הציבור מסתובבים עדיין שטרות בערכי 20 ו-50 שקל. שטרות אלו מתבלים מרוב שימוש, ולכן נוצרה בעזה תעשייה שלמה של תיקון והדבקת שטרות מתפוררים.

השטרות הגדולים, של 200 ו-100 שקל, נמצאים במצב טוב יותר. שמורים אצל חמאס והסוחרים. העזתים, אשר מקבלים באופן קבוע את התמיכות העולמיות לתוך האפליקציה, נאלצים לפיכך להשתמש בשרותי החלפנות של חמאס. הסוחרים מסרבים לקבל תשלום דרך האפליקציות, אך החלפנים של חמאס נמצאים בכל מקום ומוכנים לספק את המזומן. הציבור מקבל מחמאס שטרות של 200 שקל תמורת העברה בנקאית, מתוך האפליקציות אל חשבונות הלבנה של חמאס וחלפניו. הטריק הוא שהם עושים זאת תמורת עמלה נכבדת.

במהלך הפסקת האש העמלה עמדה על 22%, אבל מאז שהתחדשה הלחימה העמלה זינקה והיא כיום בין 25% ל-35% - תלוי במיקום. במקרים קיצוניים ישנם תיאורים גם של אזרחים אשר נאלצים להעביר לחמאס 40 אחוזים מכספי הסיוע: אחד מתושבי דיר אל-בלאח תיאר כיצד שוטרי חמאס עם נשק, עומדים בשמירה על החלפן האוחז בחבילת מזומנים של שטרות 200 שקלים, וכאשר הוא מקבל אליו העברה בנקאית של 1,000 שקל מתוך האפליקציה, הוא מעניק תמורתם לאזרח רק 600 שקל במזומן. רווח מיידי של 40% לחמאס.

דוח של ארגון המזון של האו"ם על העברת סיוע כספי למאות אלפים בעזה במהלך חודש מרץ 2025. הם מציינים בדוח שעמלת ההמרה (מאפליקציה לשקלים במזומן. באנגלית "cash out commission") הגיעה ל-20%. מאז העמלה עלתה ל-25%-35%. חמאס מוצא תמיד את הדרכים להרוויח משליטתו בעזה

השאלה כעת היא אם מדינת ישראל, באמצעות בנק ישראל אשר הנפיק את כל השטרות הללו והעבירם לרצועת עזה, ישכיל למצוא את הדרך לבטל את תוקפם של השטרות שנמצאים כיום אצל חמאס ברצועה. נכון להיום, בנק ישראל לא הכחיש כי ידועים לו מספרי סדרות השקלים שהועברו לעזה – אולם הוא מתנגד לביטולם מחשש שחלק מסדרות אלו זלגו עם השנים לגדה. לפני המלחמה, הורשו סוחרי עזה להגיע לרמאללה לבצע קניות – וכתוצאה מכך חושש בנק ישראל כי ביטול גורף של סדרות השטרות שהועברו לעזה יפגע גם באזרחים פלסטינים תמימים בגדה המחזיקים כעת בחלק קטן מהשטרות שהבנק העביר לעזה. האם לנושא זה ימצאו מומחי בנק ישראל פתרון טכני – או שיאפשרו לחמאס להמשיך להתעשר בעזרת שקלים מישראל?

>>> אייל עופר הוא חוקר ומומחה לכלכלת חמאס ורצועת עזה