התצהיר שהגיש ראש השב"כ לבג"ץ הוא הרבה מעבר לעדות משפטית - הוא בסיס לקביעת גבולות המותר והאסור שבין דרג מדיני למודיעין המסכל. זהו המודיעין הרגיש ביותר במדינה דמוקרטית, זה שיכול לפלוש לכל חלקה בחיינו הפרטיים. זהו טקסט חשוב ומכונן, שמגדיר ומדייק את גבולות הסמכות של ראש הממשלה מול כל ראש שב"כ. זאת מעבר לחשיבות בכך שהוא מפריך את תיאוריית הקשר הזדונית והמזיקה, הטוענת שארגוני המודיעין בישראל ידעו על הטבח, אך נמנעו בכוונה להתריע מפניו. טוב שרעיון מרושע זה יעבור מן העולם.
החשיבות הגדולה יותר היא הצבת גבולות השיח והסמכות. על מנת שלא נטעה לחשוב שמדובר בעניין אישי, טוב עשה ראש השב"כ שהוכיח כי ראשיתו של תהליך הדחתו קשור בסירובו לציית לדרישות הדרג המדיני החורגות מהסמכות והמצפן הערכי והאתי של המודיעין, ולא בשל הכשל המודיעיני, שבגינו אין חולק כי עליו להתפטר. זה חשוב, כי העובדה שהדברים נאמרים מפי אדם שכשל בתפקידו עלולים שלא להתקבל במלוא חומרתם וחשיבותם. זאת גם החשיבות של ההוכחה, כי ראשית תהליך ההדחה לא קשור למחדל 7 באוקטובר.
מכלל הנושאים החשובים שמפורטים, בשתי שאלות כדאי להתמקד, והתשובות יהוו מצפן ערכי נורמטיבי לכל ראשי השב"כ בעתיד:
- למי נשמע ראש השב"כ במקרה של משבר חוקתי (סתירה בין הוראת החוק להוראת הדרג המדיני).
- מה הסמכות של ראש הממשלה בהפעלת מודיעין מסכל נגד אזרחי ישראל שהם גם יריבים פוליטיים, המשבשים את פעולת הממשלה.
השאלה הראשונה
גבול הסמכות של ראש הממשלה במקרה של משבר חוקתי: מן ההצהרה עולה בבירור כי הייתה דרישה חדה מראש השב"כ, שבמקרה של סתירה בין הכרעת בית המשפט ובניגוד לחוק, הסמכות של הממשלה תגבר על סמכות החוק והכרעת הדין. מדובר בסוגיה מורכבת. לכאורה, עליונות החוק ושלטון החוק הם דבר טריוויאלי, אך בפועל זה מדרון חלקלק. אנשי ביטחון גדלו על ברכי הציות לפקודה, ופה הם נדרשים לפעול בדיוק להפך, לסרב לפקודה. זה הופך למורכב אם יחסי העבודה של ראש השירות ושל ראש הממשלה מתקלקלים. ולכן חשוב עוד בטרם נבחר ראש שירות חדש, ללבן סוגיה זו ולקבעה באופן רשמי והיסטורי.
השאלה השנייה
גבולות הסמכות של השב"כ מול אזרחי ישראל: הדרישה של ראש הממשלה להפעלת ארגון מודיעין נגד אזרחי ישראל מתוך מניעים פוליטיים, או בעקבות אינטרס אישי, כפי שעולה מהתצהיר - אמורה להפחיד כל אזרח ישראלי. ישראל היא דמוקרטיה מתגוננת, וככזו יש לארגוני המודיעין בישראל סמכויות נרחבות וכלים חזקים למימוש משימתם. גם כאשר מדובר באיסוף מודיעין נגד אזרחים, כאשר עולה חשד שהם פועלים נגד המדינה. יכולת זו וסמכות זו חייבת להיות מרוסנת בחוק ומוגבלת מאוד. גם פה יש מדרון חלקלק, וטוב שהוא ממופה.
לסיכום, בירור הגבולות חשוב לביטחון אזרחי ישראל, ויש לברך על כך שהוא מבוצע. במקביל, יש להצטער על מסע ההכפשה, על המלחמה של הממשלה נגד ארגוני הביטחון, ועל גרירת הציבור בישראל לעמוד משני צידי המתרס בנושא זה - נושא שאמור להיות קונצנזוס וקודש הקודשים של הביטוי והדמוקרטיה בישראל.
>>> תמיר הימן הוא אלוף במילואים, ראש אמ"ן לשעבר ומפקד הגיס הצפוני לשעבר. כיום הוא עומד בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
תגובות