השחקנית זוכת האמי דברה מסינג, כוכבת הסיטקום המיתולוגי "וויל וגרייס", התכבדה בסוף השבוע האחרון בפרס הוקרה על הישגיה בתחומי הקולנוע והטלוויזיה מטעם פסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג'לס - במסגרת אירוע שהתקיים עם נוכחות דלה של פיגורות הוליוודיות, בצל העוינות הגוברת כלפי ישראל בעולם. מסינג הפכה מאז 7 באוקטובר לאחד הקולות הבולטים בתעשיית הבידור שגינו את פשעי החמאס ועמדו לצד ישראל, אחרי שנים שבהן התגאתה בזהותה היהודית ואפילו בבת המצווה שקיימה בנעוריה.
"זהו כבוד עצום לזכות בהוקרה מהפסטיבל בשנתו ה-37", אומרת מסינג בריאיון ל-mako, "אני לא מסוגלת לחשוב על משהו דחוף יותר מאשר לספר סיפורים יהודיים וסיפורים ישראליים ולהראות את הצד ההומני של יהודים בתקופה המפחידה הזאת. ולכן, בכל מקום שרוצים בי, אני מגיעה".
למרות שזה פסטיבל ותיק, קשה עכשיו להביא אליו תומכים שישתתפו בו.
"אנשים הם פחדנים. זה משהו שלמדתי בתקופה האחרונה, הם פשוט לא מוכנים לדבר על זה כי הם מפחדים שיילקחו מהם עבודות. ואני לא יכולה להעלות על דעתי זמן שבו אנו זקוקים יותר לקולות שיישמעו. לכן זה מה שאני אומרת ליהודים באשר הם, תענדו מגן דוד, תחבשו כיפה ותדברו עם כל מי שאתם יכולים כי אנחנו יודעים וחייבים להיות קולניים".
מה הביא אותך להיות אחת מהכוכבים הבודדים שמשמיעים את קולם למען ישראל בעקבות 7 באוקטובר?
"חינכו אותי ש'אם לא עכשיו, אימתי?', וב-8 באוקטובר, כשראיתי את צהלות השמחה [בעזה], אמרתי לעצמי - לא! ציפיתי שהעולם כולו יצטרף אליי באבל, וזה לא קרה. אנשים שמרו על שתיקה. וחשבתי על העם הישראלי, הסבל והטראומה שלהם. הסתכלתי ברשתות החברתיות באנשים רוקדים ואמרתי, אוקיי, אני אשמיע קול. נסעתי לישראל, צילמתי סרטוני וידאו במפגשים שלי עם משפחות חטופים, ונסענו לראות חיילים פצועים שאיבריהם נקטעו. בעצם אספתי סיפורים כדי להעביר את הממד האנושי של הישראלים ולהעביר מסר שאתם לא לבד".
מסינג, שסיימה לאחרונה סבב יחסי ציבור לקידום הסרט "אלטו נייטס" שבו כיכב לצד רוברט דה נירו והקפידה לענות סיכת סרט צהוב, גם הפיקה את הסרט התיעודי October H8te העוקב אחר גלי השנאה המשתוללים נגד ישראל באוניברסיטאות האמריקאיות ובתנועות החרם שצברו תאוצה ברשתות החברתיות. "הסרט משקף את המציאות שקהילות יהודיות נאלצות להתמודד איתה, קול קורא לפעול ותזכורת שעלינו לעמוד ולהשמיע קולנו כי לשנאה אין שום מקום בבתי ספר, בחברה או במדינה שלנו", היא מסבירה.
לפי מסינג, "הסרט מתחקה אחר התפרצויות האנטישמיות בקמפוסים כבר מ-8 באוקטובר ומופיעים בו אנשי מקצוע מומחים שמסבירים איך הגענו למצב הזה. וזה מאוד מפחיד. העיניים נפתחות וזאת הנעה לפעולה. מאז 7 באוקטובר יש בי דחף שלא הכרתי קודם, מול הבוז הצמא לדם, השקרים, הגזלייטינג המרסקים ומעייפים. אבל ראיתי גם את הכוח שיש לקהילה שלנו, ניצבים זה לצד זה, מובילים את הדרך אל האור באהבה. ואנחנו עדיין כאן, קולניים, מאוחדים וגאים מאי פעם".
"בית הקולנוע הפנה לנו גב"
כבר למעלה מארבעה עשורים שיוצא להקת כוורת, המוזיקאי והמפיק מאיר פניגשטיין, מקיים את הפסטיבל - ומהדורתו הבאה צפויה להיערך בחודש נובמבר הקרוב ולהיות ה-80 במספר, לאחר שלאורך השנים התקיים גם בניו יורק, מיאמי, שיקגו ובוסטון. בימים כתיקונם, האירוע מושך בקלות נציגים ישראלים מכובדים כמו גל גדות, גיא נתיב ואלון אבוטבול וכן אורחים מיוחדים כמו נטלי פורטמן, שרון סטון, הלן מירן וסת' רוגן. אבל הפעם, סביב הביקורת הקשה שישראל סופגת על המשך הלחימה בעזה, השמות הגדולים מיאנו להגיע לארוחת הצהריים החגיגית במלון ארבע עונות בבוורלי הילס, אירוע הספונסרים לקידום הפסטיבל עצמו שיתקיים בסתיו. "דווקא בגלל שהעולם לא אוהב אותנו כרגע, אני חושב שחשוב לעשות את האירוע הזה גם לנותני החסויות של הפסטיבל וגם בכלל כאירוע ישראלי בהוליווד, מאוד חשוב להשקיע ולעשות את האירועים האלה", קובע פניגשטיין.
יש תומכים שהפנו גב ואמרו שהם לא רוצים להשתתף הפעם?
"מעט מאוד. הייתה בעיה בפסטיבל הקודם בנובמבר האחרון, כשבית הקולנוע הפנה לנו גב ופתאום אסר לפרסם מחוץ לקולנוע, בתוך הקולנוע, לא היו מוכנים למכור את הכרטיסים כי לא רצו שהקהל שלהם של סטודנטים אמריקאים יראו שהם תומכים בישראל או בפסטיבל סרטים ישראלי. אז עשיתי את הפסטיבל למרות הכל ובעזרת כל מיני ארגונים שלקחו חסויות על הקרנות, אבל זה היה מאוד בעייתי. אנשים באו לקופות הקולנוע ולא היו יכולים לקנות כרטיסים וגם לא באתר האינטרנט".
כמה מסובך למצוא אנשים כמו דברה מסינג שיסכימו להגיע ולקבל פרס?
"קשה, קשה. הם לא אומרים אבל לא כל כך מעוניינים כיום לקבל פרס שקשור לישראל. זה לא הזמן. אבל אני שמח לקבל פרס מראש עיריית בוורלי הילס שרונה נזריאן והצהרה של תמיכה בפסטיבל - זה דבר מאוד מרגש כי לקבל עכשיו הוקרה מאיזושהי עירייה לא היה קורה בשום מקום אחר היום בעולם".
האורח המכובד הנוסף שקיבל פרס הוקרה באירוע על עשייתו ההומניטרית לאורך השנים הוא הרב מרווין האייר, מייסד מכון ויזנטל והמוזיאון לסבלנות שכונה בעבר "הרב של טראמפ" והיה בין מדליקי המשואות בהר הרצל בטקס יום העצמאות לפני שמונה שנים. הרב האייר זכה בשני פרסי אוסקר עבור הסרטים התיעודיים "ג'נוסייד" ו"הדרך הביתה" שנמנה בין מפיקיהם, והוא גם הרב היחידי מבין חברי האקדמיה האמריקאית לקולנוע, המחלקת את פרסי האוסקר. "ישראל לא יכולה הייתה לקוות לאדם טוב יותר מאשר טראמפ", הוא אומר בשיחה עם mako, "אם יש משהו אחד שאפשר לזקוף לזכותו, טראמפ הוא היחידי שדאג שירושלים תוכרז כבירתה הנצחית של ישראל. אף נשיא אמריקאי שקדם לו בכלל לא חשב על הרעיון. וכל עוד הוא בשליטה, אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שטראמפ לעולם לא יבגוד במדינת ישראל.
בתור זוכה אוסקר וחבר אקדמיה, אתה חושב שהוליווד סופית נגדנו?
"אני מאוכזב מהוליווד ודווקא כי יש הרבה יהודים. אנחנו אלה שבנינו את העיר הזאת. אני מקווה שיש כאלה שישנו את דעתם, כי אי אפשר להאמין בערכי הדמוקרטיה בלי לתמוך בישראל. אם אתה נעמד לצד חמאס ואיראן אתה מחזיר אותנו לימיו של היטלר. אני סך הכל בחור ישיבה פשוט מניו יורק, מעולם לא דמיינתי שאפיק סרטים, אזכה באוסקר או אהיה חבר של פרנק סינטרה, אליזבת טיילור, ג'ורג' קלוני, סנדרה בולוק ורבים אחרים שהשתתפו בפרויקטים הקולנועיים של חברת ההפקה שייסדנו. אני מתכבד להיות שליח של מטרה קדושה ואין לי ספק שסרטים ימשיכו לעצב את הערכים שלנו בעתיד. היצירה חשובה כיום יותר מאי פעם כדי לממש את ייעודנו ולנצח את השונאים, נצח ישראל לא ישקר והנצחיות של ישראל לא תיעלם".
תגובות