אבדה גדולה נוספת לניר עוז: עודד ליפשיץ, אחד ממקימי הקיבוץ ומהדמויות המוכרות בו, יוחזר ארצה כחלל. ההודעה נמסרה למשפחתו, לאחר תקופה ארוכה ומתישה של חוסר ודאות. שמו של ליפשיץ, שנחטף בגיל 83, נכלל ברשימת המשוחררים בשלב א' של עסקת החטופים השנייה, ובתחילה לא נמסר מה מצבו: הוא יוחזר לישראל יחד עם 3 חללים נוספים, משפחת ביבס, במסגרת העסקה.

עודד נחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז יחד עם יוכבד, אשתו, ששוחררה על ידי חמאס לאחר שבוע וחצי בשבי. במשך שנים רבות עודד היה עיתונאי ובעל טור ב"על המשמר", לוחם חופש, פעיל זכויות אדם ופסנתרן חובב. הוא ויוכבד היו יחד יותר מ-60 שנה.

אחיינו ואחותו סיפרו שדיבר איתם לאחרונה בבוקר שבת, 7 באוקטובר: הוא אמר שהוא שומע קולות בערבית אך לא דואג. עודד נורה בידו והתעלף, יוכבד נגררה בכוח מהמיטה. מיד לאחר שנלקחו בכוח מביתם, הזוג ליפשיץ הופרד. "אבא שלי החזיק את הידית של הממ"ד בכל כוחו, אבל המחבלים ירו לכיוון הדלת ופתחו אותה. זה היה הרגע שבו הם נפרדו", סיפר בנם יזהר.

יוכבד ליפשיץ ששוחררה משבי חמאס, מפגינה לשחרור בעלה (צילום: לפי סעיף 27 א')
יוכבד ליפשיץ, ששוחררה משבי חמאס, בהפגנה לשחרור בעלה מחוץ לקריה | צילום: לפי סעיף 27 א'

בימים הראשונים אחרי החטיפה ליפשיץ שהה בדירה בח'אן יונס, כך התברר למשפחה. עדה שגיא, שפגשה אותו בשבי, סיפרה למשה נוסבאום: "ביום החטיפה, אחרי שמצאתי את עצמי במכונית יחד עם מירב טל, הובלנו בתוך אזור ח'אן יונס מזרח לעבר שכונת בתים ליד חממות של ירקות ובננות. הכניסו אותנו למחסן מיון, הושיבו אותנו ונתנו לנו בקבוקי מים. מתנו מפחד. לקחו לי את המשקפיים ושמתי לב שעל אחד משולחנות המיון שכב גבר בגלבייה לבנה, מנוקדת בדם, תחבושת לבנה בידו ועל ידו עומד מישהו ומטפל בו. לפתע אותו גבר אומר למי שקיבל את פנינו: 'או, הינה עדה, גם היא מניר עוז והיא יודעת ערבית יותר טוב ממני'. וכך נודע הסוד שאני יודעת ערבית".

"גיליתי שזה עודד. האדם שטיפל בו אמר שהוא חייב לקחת אותו לבית חולים להוציא קליע מהיד. עודד היה ברור וערני וכל הזמן חזר וביקש ממני: 'עדה, תבררי מה עם יוכ'קה. לא ראיתי אותה מרגע החטיפה'", הוסיפה. זו הייתה הפעם האחרונה ששגיא ראתה את ליפשיץ, שהועבר לדירה אחרת ולא נצפה מאז היום ה-20 לשבי. 

שירה ליפשיץ ואביה עודד, החטוף בשבי חמאס בעזה (צילום: באדיבות המשפחה)
עודד ליפשיץ עם בתו שירה | צילום: באדיבות המשפחה

יוכבד שהתה בשבי 17 יום, אז שוחררה "מטעמים הומניטריים" ביחד עם החטופה נורית קופר. יותר מחודש לאחר שובה, סיפרה על התנאים בשבי בסרטון ששודר בעצרת למען החטופים: "לא ישנתי כמעט, הייתה לי בעיה עם המזון, ובארבעה הימים האחרונים חליתי". עוד הרחיבה: "כל יום הוא קריטי גם בגלל התנאים, תנאי המחייה שם מאוד קשים. יש שם עוד אנשים שלא יעמדו בלחץ הבריאותי והנפשי. החובה המוסרית של הממשלה הזו היא להחזיר אותם מיד, בלי היסוס, הביתה". 

לאחר שחרורה סיפרה ליפשיץ על הימים בשבי ועל רגע חטיפתה: "היה קשה, עברתי תופת המונים הסתערו על הבתים, הכו אנשים וחלק חטפו, כמוני. לא היה הבדל בין קשישים לילדים. הם הכו אותי בדרך במקלות והכאיבו באזור של הצלעות. זה היה כואב ומחריד".

בריאיון באוקטובר 2024 העריכה יוכבד שעודד כבר לא בן החיים: "קשה לי להאמין שהוא מחזיק מעמד. עודד נחטף פצוע ויש לו בעיות לחץ דם, הוא מדי פעם היה מתעלף, ויש לו מחלת ריאות מעישון. אם הוא לא מקבל את המשאף ולא מקבל את הכדורים, אני לא מאמינה שהוא יוכל להחזיק מעמד".